הכתוב מבשרך שסופך לשנאתה. כתב הרא"ם לא ידעתי מהיכן דרשו זה וכו'. ונראה דדרשו זה מדכתיב והיה אם וגו', משום דמלת והיה לשון ודאי, ומשום הכי דרשו מה שדרשו. ואין לומר דקאי אסוף הפסוק, דהל"ל אם לא תחפוץ, שהוא לשון עתיד, ולא חפצת שהוא לשון עבר, אלא הכתוב מבשרך. וא"ת והא פירש"י לעיל (פסוק יא) אבל אם נשאה סופה להיות שונאה וכו', וא"כ ל"ל והיה וגו' לבשר על זה, והא נלמד זה מכח סמיכות הפרשיות, כדפירש רש"י לעיל. וי"ל לפי שפירשו התוספות את דברי רש"י, והביאם הרא"ם בספרו והאריך שם, שפי' רש"י בפ"ק דקידושין (כב.) אפי' ביאה ראשונה לא התירה לו התורה אלא לאחר כל המעשים הללו. ונראה דהקרא ג"כ מסייעו, מדכתיב ואחרי כן תבא עליה ובעלתה, וכתיב אח"כ והיתה לך לאשה. וא"כ נוכל לומר דקרא דוהיה אם לא חפצת וגו' הבשורה היא אפי' ביאה ראשונה לא יבא עליה, ומסמיכות הפרשיות למדנו מביאה שנייה ואילך, שאם יקח אותה ותגייר בע"כ ויקחה לאשה, שסופו לשנאותה וכו':
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 21 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b