שפתי חכמים · ויקרא · פרק 9 · פסוק 7

שהיה אהרן בוש. מדלא כתיב ויאמר משה אל אהרן עשה חטאתך וגו', ולמה צריך משה לאמר לו קרב אל המזבח, ועוד הרי כבר נאמר והקרב לפני ה' אלא וכו':

שעיר. כתב הרא"ם הוצרך לפרש קרבן העם שעיר עזים עגל וכבש לאפוקי מוספי ר"ח שגם הם קרויין קרבן העם, ואגבן פירש חטאתך ועולתך וכו' ע"ש. ואם תאמר מה צריך רש"י לפרש זה דמלתא דפשיטא הוא, דודאי קאי אשלמעלה, ועוד קשה מה שפירש כל מקום וכו' למה לא פירש לעיל בפסוק שכתוב בו עגל, וכמו שהקשה הרא"ם. ועוד קשה דכבש נמי נלמד מכאן, ולמה לא נקט כל מקום שנאמר עגל או כבש. ויש לומר דהייתי אומר מדמשנה הפסוק בלשונו וכתב גבי אהרן חטאתך ועולתך דרך פרט, וגבי העם כתיב קרבן העם דרך כלל, ולא כתיב חטאתם ועולתם, אלא ודאי לא מיירי בקרבנות דלעיל, לכך הוצרך רש"י לפרש דאפ"ה מיירי בקרבנות דלעיל, ומה שמשנה הפסוק בלשונו סבר רש"י דלא קשה מידי, דגבי אהרן אינו יכול לכתוב קרבניך דרך כלל, דהייתי אומר דמיירי בסתם חטאת שמביא כהן גדול שהוא פר כגון פר כהן משיח או פר יום הכיפורים, לכך צריך לפרש חטאתך עגל בן בקר וכו', אבל בעם ליכא טעות דחטאתם היה שעיר עזים, וגם חטאת צבור סתם הוא שעיר עזים:

כל מקום שנאמר עגל בן שנה. הוצרך לפרש, שלא תאמר כיון דכתיב גבי אהרן עגל בן בקר ולא סתם עגל, היינו עגל בן בקר היינו פר דעגל בן בקר הוא נמי בן ג' שנה, משום דסתם עגל בתורה הוא בן ב' שנים לבד היכא דמפורש בהדיא בן שנה, וממילא הכא דכתיב עגל בן בקר הוא בן ג' שנה, אם כן הקושיא דלעיל במקומה עומדת, למה שינה גבי אהרן ולא כתב סתם קרבניך. ועל זה פירש כ"מ שנאמר עגל סתם הוא בן שנה, וממילא אתה למד דהיכא דכתיב בן בקר הוא בן שתי שנים, ומשום הכי לא היה יכול לכתוב גבי אהרן קרבניך סתם, שלא לבא לידי טעות לומר היינו עגל בן בקר היינו פר, אלא כל מקום שנאמר פר הוא בן ג' שנים, ועגל בן בקר הוא בן שתי שנים, ועגל סתם הוא בן שנה אף אם אינו מפורש בהדיא בן שנה, ומכאן אתה למד וכו', כלומר, כיון דשני הכתוב גבי אהרן וכו' כדפרישית ודוק, ובזה יתורצו כל קושיות הרא"ם שהקשה למה לא כתב אותו בפסוק ועגל וכבש בני שנה, למה המתין עד לכאן. וכן למה לא אמר כל מקום שנאמר עגל בן בקר הוא בן שתי שנים, דהא תרוייהו דברי ר"ש הם, וגם מה שק' מנ"ל דבניין אב הוא דלמא כל מקום שנאמר סתם הוא בן ב' שנים לבד היכא שמפרש קרא בהדיא ודוק. נ"ל: