מכאן אמרו הרגו אין נהרגין. דודאי אותו איש שנהרג חייב מיתה ממקום אחר ולכך נהרג, דאל"כ למה ראה הקב"ה עיוות זה שזה נהרג מיתת ב"ד בחנם, ולמה לא הקרה ה' שיבואו עידי מזימין קודם שיהרג זה, אלא ודאי חייב מיתת בית דין ממקום אחר היה, ולכן נתגלגל הדבר כך שנהרג קודם שבאו עידי זוממין, ואין נהרגין. ועוד יש טעמים אחרים עיין בהמפרשים:
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 19 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא במקום שיש לקיים בהן הזמה כו'. אבל אם לא באין להרוג אלא אותה בלבד, כגון שהרגה את הנפש או שחללה את השבת, נהרגין במיתתה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b