זך בלי שמרים כו'. פירוש שאל תתמה היאך מצינו שמן שאין בו שמרים דהא תנן בפ' המפקיד ר' יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק כל ימות השנה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה ש"מ שאין שמן בלי שמרים ומפרש כמו ששנינו וכו':
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 27 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מגרגרו בראש הזית וכו'. פירוש לוקט אותן זיתים הגדלים בראש הזית גרגר אחד מכאן וגרגר אחד מכאן לפי שאותן זתים מבושלין היטב ואין בהם שמרים:
שלא יהיו בו שמרים כו'. דכשטחנן בריחים יש בו שמרים אע"פ שמגרגרו:
מכניסן לריחים וטוחנן כו'. דאי מוציא מהן יותר יהא בו שמרים ולכך שמן השני פסול משום שיש בו שמרים:
וכשר למנחות כו'. וא"ת מנ"ל לרש"י דשמן שני כשר למנחות והא כתיב עשרון סלת כתית רביעית ההין ונימא דווקא כתית וי"ל דא"כ למאור דהכא למה לי אלא ע"כ למאור דהכא למעט בא כתית למאור ולא כתית למנחות אלא אפילו שמן שני כשר למנחות. וא"ת א"כ כתית במנחות למה לי י"ל דאי לא כתיב כתית במנחות ה"א למנחות דווקא שמן שני כשר ולא שמן ראשון מ"ה כתיב כתית במנחות כדי להכשיר אף שמן ראשון למנחות. ואם תאמר למאור למה לי לישתוק קרא מלמאור ואנא ידענא דהא דכתיב כתית במנחות אף כתית במשמע דאי דווקא הוה כתית למנחות ולא שמן שני א"כ לישתוק מכתית דמנחות ונילף משמן דמאור כתית אין שני לא. וי"ל דאי לאו למאור שבא למעט דלמנחות אף שמן שני כשר ה"א אף למנחות כתית דווקא וא"ל לשתוק מיניה ונילף משמן המאור דאיכא למיפרך מה לשמן המאור כיון דלמאור אנו צריכין מ"ה כתית דווקא מפני שהוא נמשך אחר הפתילה אבל למנחות שני דווקא משום שיש בו יותר מתיקות מ"ה כתיב כתית גבי מנחות להכשיר אף כתית והא דנקט רש"י כתית למאור ולא כתית למנחות פירש אין צריך כתית למנחות אלא אף טחון כשר וק"ל:
מדליק עד שתהא כו'. דקשה לרש"י היה לו לכתוב להדליק וגו' וכתב להעלות שלא יניחנה וילך כשהדליקה כל עוד שאין השלהבת עולה:
כל לילה ולילה קרוי תמיד כו'. כלומר אעפ"י שאינו דולק ביום אלא מלילה עד היום מ"מ קרוי תמיד כמו שאתה מוצא בשאר דברים שאינם תמיד בכל זמן ואעפ"כ קרויין תמיד כמו שמביא רש"י. וכן במנחת חביתין דכתיב תמיד ואינו אלא מיום ליום ועוד שביום עצמו חלוקה שהרי מחציתה בבקר ומחציתה בערב ואפ"ה אומרים בו תמיד כיון שהיא כן לעולם ודו"ק:
אבל תמיד האמור בלחם הפנים כו'. כלומר אבל בתמיד האמור בלחם הפנים וכו' אין להביא ראיה שנ' תמיד ע"ש שהוא לעולם אע"פ שיש בו הפסק שהראשון נסתלק והשני מעריכין על השלחן לפי שהי' תמיד ממש שהיה מונח משבת לשבת ואף כשהיו מסירין אותו ומשימין אחר תחתיו לא היה שם הפסקה אלא אילו מושכין ואלו מניחין האחר טפח של זה לתוך טפח של זה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b