שלמים של חובה. פי' אפילו של חובה וכ"ש שלמי רשות. לאפוקי בבמה אינו מקריב אלא דבר שנידר ונידב. והכי אמרינן במגילה (ט:) ובזבחים (קיז.). [נח"י]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 12 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה. כלומר בשלמא מעשר בהמה מביא לירושלים כדי להקריב שם, אבל מעשר שני למה מביא לשם, שהרי אינו מקריבו. ומתרץ כדי לאכול וכו':
לתתם לכהן ויקריבם שם. רצ"ל דבכורות בקרכם משמע שהישראל מוזהר על הבכורים להקריבם, וזה אינו, שהרי הישראל צריך ליתן הבכור לכהן. ומתרץ הישראל מביא לתתם וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b