קריאה במקור

שפתי חכמים · ויקרא · פרק 14 · פסוק 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לתוך העזרה. מדכתיב אח"כ ושחט את הכבש משמע דעדיין חי, והיאך מקריבין אותו, אלא יקריבנו לתוך העזרה, ונתן טעם בזה כדי להניף אותו חי, לפי שהוא טעון תנופה חי, לא כמו אמורי שלמים וכו':
2
את האשם ואת הלוג. כלומר ולא שני כבשים וכבשה וג' עשרונים דרישא דקרא, או נאמר שאין הכבש בכלל תנופה לפי שהקריבה מיוחד לכבש והניף ללוג, ומאי אותם שהוא לשון רבים לכלול הלוג והעשרונים אבל כבש לא, מ"מ כיון שנכתב ואת לוג השמן אחריו והוה כאילו אמר והקריב אותו וגם את לוג השמן ששניהם בהקרבה זו, וכשחזר ואמר והניף אותם אכבש ולוג קאי, וכן כתב בהדיא גבי ואם דל הוא ולקח הכהן את הכבש וגו'. הרא"ם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b