בעוד שהמת בתוכו. לאפוקי שלא תאמר שהאהל מטמא לעולם אף שיצא ממנו המת, דסברא הוא דממאי יטמא, הא אין נוגע ונושא שום טומאה. בשלמא אם המת באהל נעשה כאלו כל האהל מלא טומאה, כיון שאין הטומאה רצוצה שבוקעת ועולה ואינה מתפשטת באהל, אבל כשאינה רצוצה היא מתפשטת באהל והבא אל האהל כאלו נגע בטומאה עצמה. וק"ל:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 19 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b