להגיד שבחו. דאל"כ ויעש כן אהרן ל"ל, וכי תעלה על דעתך שלא עשה מה שצוה השם ע"י משה. ואע"פ שבלאו הכי נמי ידעינן שעשה ציווי של מקום, מ"מ דבר גדול הוא זה שהפסוק מעיד על צדקתו וכן כל כיוצא בזה. יש לדקדק למה חזר ואמר אל מול פני המנורה העלה. ונראה דרש"י פירש בסמוך למול האמצעי, ולמה, כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך, ור"ל אלא להעלותכם על האומות כמו שאיתא במדרש שכל זמן שהנרות דולקות תהיו מושלים באומות. ואע"ג דאמרו חז"ל שלא קבלו ישראל התורה אלא ע"מ שאין אומה ולשון שולטין בהם, שנאמר חרות על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות וכו' וא"כ למה צריך המנורה. אלא מכח חטא עגל שעשה אהרן היו האומות מושלים כמש"ה אני אמרתי אלהים וכו' וזה שבחו של אהרן שלא שינה להדליק אל מול וגו' אף דעל ידי זה נזכרו חטאיו שצריכים לזה. נלי"ט:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 8 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b