נמנה לבדו. כלומר שלא יהא מניינם מבן עשרים אלא מבן חדש ומעלה כיון שהם לגיון המלך, חשובים הם הקטנים שיצאו מכלל נפל כמו יוצאי צבא בישראל:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 1 · פסוק 49
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"א צפה. כי לפי טעם ראשון קשה למה כתיב אך דהא כל אכין מיעוטין הן, מש"ה פירש דבר אחר והמיעוט הוא מגזירת בן עשרים שימותו במדבר. וא"ת היה לו למינקט שלא טעו במרגלים שהרי מה שבמדבר מתו בשביל גזרת מרגלים היה. וי"ל דגם הלוים טעו במרגלים רק בעגל לא טעו לכך לא נענשו, שהרי אפילו ישראל לא נענשו אלא בשביל השני עבירות כמו שמוכיח רש"י בפרשת שלח לך הואיל וכתיב תשאו את עונותיכם ולא כתיב תשאו עוניכם, אלא ודאי שתי עבירות של עגל ושל מרגלים. והא דפירש"י לקמן בפרשת אלה הדברים שלא היו הלוים עמהם בשלוח מרגלים ואפילו בעצה לא היו עמהם כמו שאפרש לקמן בע"ה. וי"ל מתחלה לענין השלוח לא היו עמהם אפי' בעצה, אבל בחזרתם כשבאו המרגלים והוציאו דבת הארץ וישאו כל העדה את קולם ויבכו וגו', באותה בכיה היו גם שבט לוי שאמרו ולמה ה' מביא וגו' לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז וגו'. ובזה יתורץ ג"כ מה שמקשין העולם, ואף אם היו נמנים מבן עשרים שנה כיון שלא חטאו לא יהיו בכלל הגזירה, כי אין הערוד ממית אלא החטא ממית, אלא ודאי שחטאו במרגלים משום הכי לא נמנו. וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b