שפתי חכמים · בראשית · פרק 6 · פסוק 14

אולי ישובו. קשה אדרבה בנין התיבה תגרום שלא ישובו כי ישיבו לו אלו היה אמת שלכך אתה בונה תיבה כדי להצילך והלא הרבה ריוח והצלה להצילך בלא תיבה. י"ל שכבר היתה קבלה בידם שיבא המבול כפי' רש"י אצל נשי למך (לעיל ד כד) אלא שהיו אומרים עד זמן רב ומחמת הבנין יראו שעתה יבא ואולי ישובו. [נח"י]:

עצי גופר כך שמו. דעצי ל' רבים וגפר ל' יחיד. [נלי"ט]:

על שם גפרית. ר"ל מים רותחין אינו אלא מגפרית שבארץ ועיין בפרק חלק (סנהדרין קח:) ובפ"ק דר"ה (יב.) וא"ת מנ"ל דמים חמין היו י"ל מדכתיב הכא וישוכו המים ובאחשורוש כתיב (אסתר ז י) וחמת המלך שככה מה להלן שנח מחום דהא כתיב לפניו (שם א יב) וחמתו בערה בו אף וישוכו דכתיב כאן שנחו מחמימתן ונעשו קרים:

ע"י שהיו המים תשים. וא"ת והיאך תלי זה בכאן וי"ל דבלא פירוש דלעיל לא הי' קשה למה היה כאן כופר מבפנים ומחוץ ותיבתו של משה לא היתה אלא זפת מבחוץ לפי שבלאו הכי נמי מחולקים היו שהרי הכא היה כופר והתם היה זפת אבל עתה שפירש רש"י דכפר היינו זפת א"כ ש"מ דגם הכא היה זפת כמו התם א"כ למה לא היה ג"כ התם מבפנים ומבחוץ כמו הכא. ועוד יש לומר דבלא זאת הייתי אומר דכפר טוב יותר מחומר וגרוע הוא מזפת הלכך חומר מבפנים וזפת מבחוץ טוב הוא כמו כופר מבפנים ומבחוץ אבל כיון שפירש"י דכפר זפת הוא א"כ קשה למה לא היו שוין:

ועוד כדי כו'. ונראה לי דמה שפירש לעיל תיבתו של משה על ידי שהמים רפין דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ ה"פ דודאי המים היו רפין הילכך דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ ועוד כיון שהמים היו רפין די בזפת מבחוץ כדי שלא יריח וכו' אבל בזאת התיבה וכו' צריך לזפותה מבית ומבחוץ ועוד כדי שלא יריח דקשה לו וכי יגרע בזה שיעשה גם במשה כך ומפרש ועוד וכו' ותיקשה והלא נח גם כן צדיק הי' לכך פירש אבל כאן וכו'. [מהרש"ל]: