שאתה גרמת לך. י"מ אין אנו נענשים לפי שהעדים צריכין להעיד כמו ששמעו מפי המגדף אבל אין לשון רש"י משמע כן:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 24 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במעמד. [נח"י] וקשה מנ"ל דלמא קרא כפשטיה כדתנן בפרק נגמר הדין רגימתו בכל ישראל והתם בכל חייבי מיתות. י"ל דשאני התם דאמר אחד מן העדים דוחפו על מתניו אם מת בה יצא ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנ' יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה, ממילא צריך שתהיה יד העדים בתחילה, אבל הכא כתיב ורגמו אותו כל העדה דמשמע שמיד ירגמו, וא"כ קשיא קראי אהדדי ולכן תירץ דודאי יהיו יד העדים בראשונה ומ"מ במעמד כל העדה והוי כאלו כל העדה רגמו לפי ששלוחו של אדם כמותו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b