לבשל בו כלום. ר"ל וכי בשביל שהאומן עושה כלי באור הצריכו הכתוב להעביר אותו עוד באש. ל"פ ובשל בו, והוי מקרא קצר, דהל"ל וכל אשר יבא באש לבשל בו:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 31 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לטהרו מטומאת מת. ומלת נדה מגזירת וידו אבן בי, אבל לפי מדרשו הוא מלשון נדת דותה, מים הראוין לטבילת נדה, ומפני שמלת יתחטא אינו נופל אלא על החטוי, קרא הפי' הראשון לפי פשוטו, ומפני שהמים הראויין לטבילת נדה, דהיינו מ' סאין, אותם מים ראוין לכל הטמאים, והי' לו לומר במי טמא יתחטא, אמר ורבותינו דרשו מכאן וכו':
מטבילו ודיו. והא דנקט טבילה בלשון העברה ולא אמר ל' הבאה, כמו במים יובא וטמא עד הערב. י"ל מפני שאמר לעיל דתעבירו באש שאין פירוש מלשון העברה אלא לשון הבאה באש, ה"ה תעבירו דהכא פי' נמי לשון הבאה, והוא טבילה. וכיון שצריך טבילה צריך להסיר ממנו כל דבר הנדבק בו בכלי כדי שלא יהא בו דבר החוצץ בטבילה, כדכתיב אך את הזהב וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b