פרט לקטן. וא"ת פשיטא הא לאו בר עונשין הוא. וי"ל דהא קמ"ל דקטן אינו נענש, אבל היא נענשה אפילו אם בא קטן עליה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 20 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איזו אשת איש. הוצרך רש"י להאריך פה ועל איזו אשת איש וכו' ולא אמר אשת רעהו פרט לאשת ע"א כמו שאמר ואיש פרט לקטן, אלא דק"ל ל"ל לקרא להאריך ולכתוב שני פעמים אשר ינאף, ולא היה לו לכתוב אלא אשר ינאף את אשת איש אשת רעהו למה לי, מש"ה פירש דקרא עצמו פירש דבריו, ועל איזה אשת איש וכו', ומה שפירש עוד למדנו כו' שלא תקשה לו מ"ש הא אשת איש היא, ואע"פ שאין חייבים במצות מ"מ הא אשת איש היא, לכן פירש למדנו כו':
חנק. מדכתיב יומת סתם, והוא מיתה בידי אדם, ומצינו נמי מיתה סתם שהוא מיתה בידי שמים גבי ער ואונן דכתיב וימת גם אותו, מה מיתה בידי שמים אין בה רושם, אף מיתה בידי אדם אין בה רושם, ועיין כל זה בסנהדרין פרק ארבע מיתות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b