קריאה במקור

שפתי חכמים · בראשית · פרק 20 · פסוק 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו כו'. רצונו לפרש דבקרא משמע ואתה השב אשת איש כי נביא הוא דמשמע דווקא דמשום הכי צריך לחזור שהוא נביא והיא אשת איש אבל אי לא היה נביא לא היה מחזר לו ואף שהיא אשת איש והרי גם בני נח הוזהרו על עריות ומתרץ דמה דכתיב כי נביא הוא ה"פ אל תהא סבור וכו' וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b