אף לשאר מצות שבתורה. ואם תאמר מהיכי תיתי לחלק, והא גר ישראל גמור הוא. בשלמא לעיל (בפסוק הקדום) דכתיב כאזרח הארץ, להשוות את הגר לאזרח הארץ בהקרבת פסח בי"ד, דהוה אמינא מיד שנתגייר היה חייב בקרבן פסח, משום הכי כתיב כאזרח הארץ, כדפירש"י לעיל, אבל שאר מצות שבתורה מנ"ל לחלק. וי"ל מדאיצטריך קרא להשוות הגר לישראל לענין הקרבת פסח בי"ד, הוה אמינא שאין הגר שוה לישראל בשאר מצות. [רא"ם]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 12 · פסוק 49
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b