שפתי חכמים · בראשית · פרק 18 · פסוק 25

כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה. ואע"פ שבדור המבול נשארו נח ובניו ואיך יאמרו שכך היא אומנתו שהמית צדיק עם רשע וגם דור הפלגה לא המית כולה אלא ויפץ אותם וי"ל כי יאמרו בדור המבול היו גם יותר צדיקים ושטפם אך נח ובניו נשארו לקיים המין אבל בלאו הכי היה שוטף הכל אפי' נח ובמקום שאין שוטף הכל וחרון אפו יצא על איזה אקלים לבד אזי הוא מכלה כל האקלים צדיקים ורשעים וכן היה בודאי בדור הפלגה: עיין בהרא"ם מה שהקשה ויש לתמוה שא"כ יאמר לו השם מאחר שאין אומנתו כן ואעפ"כ הם אומרים כן א"כ אפי' אם לא אמית הצדיק עם הרשע אלא שינצלו הצדיקים עדיין יאמר כך הוא אומנתו לשטוף הכל וכו' ופי' שם דהאי חלילה אדלעיל קאי חלילה לך מעשות שלא תשא למקום בזכות הצדיקים הנמצאים כי יאמרו העולם כך הוא אומנתו ששוטף הכל הצדיקים ורשעים יחד כי אינם יודעים שהיו רשעים רק חושבים שגם הצדיקים נשטפו עמהם ואח"כ כדי לתקן מאמר להמית צדיק עם רשע שאין לו קשר עם מה שלמעלה הימנו שהרי לא אמר עד כאן אלא שיצילו הצדיקים את המקום לא שינצלו הצדיקים עצמם הוסיף וא"ת והוא נמשך עד חלילה לך האחרון וא"ת לא יצילו הצדיקים את הרשעים אבל תרצה לעשות כליי' כללית חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט ואחר שתיקן פי' המקראות שב לפרש מלת חלילה עכ"ל. ויש קצת ישוב גם כן במה שכתבתי וק"ל:

לא הוא ולא כיוצא בו. דק"ל דפשוטו של קרא משמע שאברהם לא היה מתפלל אלא שלא יעשה עוד כיוצא בזה ולא היה מתפלל על אנשי סדום וא"כ איך אמר בתפלתו אולי יש חמשים צדיקים ש"מ על אנשי סדום היה מתפלל לכן פי' לא הוא ולא כיוצא בו דלשון הזה כולל שניהם לעתיד ולהווה ר"ל היה מתפלל גם על ישראל כשיהיו חוטאין שלא ימית צדיקים עם רשעים וזהו שפי' אחרי כן חלילה לך לעולם הבא ר"ל לדורות הבאין:

לעולם הבא. י"ל כדאמרי' בחלק (סנהדרין קז:) דאנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא. ומהרש"ל פי' אם כך הוא בעולם הזה הרי יש חילול השם ואפי' לעולם הבא שאין שייך חילול השם מ"מ לא נמצא טעם לדבר למה תשחית צדיק עם רשע עכ"ל:

וכי מי שהוא שופט לא יעשה משפט אמת. ומה שהוצרך לפרש ה"א התימא הזה לומר וכי מי שהוא שופט וכו' ולא הספיק לו מה שפירש ה"א של השופט לשון תימא הוא שרוצה להודיע שה"א התימא מזה אע"פ שהוא במלת השופט אין התימה רק על מלת לא יעשה משפט: