קריאה במקור

שפתי חכמים · ויקרא · פרק 25 · פסוק 33

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גאולה זו לשון מכירה. כתב מהר"ן מצאתי כתוב שלכן קרא הכתוב מכירה זו גאולה לפי שכל מה שיש ללוים כבר היה של ישראל שהרי לא היה להם חלק ונחלה בתוך בני ישראל רק ישראל נתנו להם. מ"ח עיר חלף עבודתם א"כ ישראל שבא לקנות מן הלוי כאילו גאלו מידו שנחלה זו גם מתחלה היתה של ישראל:
2
בלוקח ישראל. פירוש ד"א ואשר יגאל היא גאולה ממש לשון פדיון ממש ולא לשון קנין ואדלעיל קאי דכתיב גאולת עולם תהי' ללוים באם הכתוב לומר שלא בישראל שקנה מלוי בלבד קאמר שיש ללוי לפדותו לעול אלא אפילו לוי שקנה מלוי פודה המוכר גאולת עולם:
3
מצוה אחרת. היינו לפי פירוש ד"א וכו' ולא אגאולת עולם דלעיל מיניה קאי דמיירי בפדיון אבל לפי פי' ראשון כולה חדא מילתא היא:
4
כשדות. והא דקאמר ויש להם גאולה כשדות ולא קאמר נמי ויוצאין ביובל כשדות לאו דוקא אלא הה"נ ויוצאין ביובל וחד מינייהו נקט. כתב הרא"ם אך קשה כי זה הטעם כי בתי ערי הלוים וגו' לא שייך אלא בישראל הקונה מן הלוי אבל כשהקונים הם לוים דלא שייך האי טעמא שהרי נשאר ביד לוי ולא יופקעו נחלתם דלמא דינה כבתי ערי חומה של ישראל וכו' ושמא י"ל משום שרוב הקונים מן הלוים הם ישראלים מפני שהם הרוב נתנה התורה הטעם בעבורם ולא חששה למיעוט קונים שהם לוים. ולי נראה מיתורא דקרא יש ללמוד דאין לחלק בין הקונים הן שהן ישראלים או לוים דין אחד להם מדכתיב הוא אחוזתם בתוך בני ישראל בתוך בני ישראל ל"ל אלא לדרשא קאתי לומר שנחלת לוים תהיה בשלימות כמו שהיא בתחילה בתוך בני ישראל ואם אינו עניין לקונים ישראלים תנינהו לקונים לוים שיחזרו ביובל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b