מי שהיה לו הדבר בא אלי. דקשה לרש"י דפתח בלשון רבים ומסיים בל' יחיד, בא אלי. ועז"פ מי שהי' וכו'. ומפני שתשובת משה ליתרו במה שהי' חושב שהוא יושב לבדו כמנהג השרים, אינה רק מן ושפטתי בין איש וגו', שהשיב לו שאין העמידה הזאת לתפארת אלא למשפט, ולא מן והודעתי חקי האלהים ותורותיו שהי' מלמדן, כי בלימוד, הרב והתלמיד בעמידה, לכך מפרש כי יבא, וכי יהי' להם דבר, שניהם על המשפט, ולא כתרגום:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 18 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b