בתמיה. וחסר ה"א התימה כי לא יתכן בניחותא ופי' מנשוא על עצמו פי' שחטאו חטא גדול שאין ראוי לסליחה דאם כן היה מגדיל החטא על עצמו ואיך יאמר הן גרשת אותי הרי הודה על חטאו וראוי לזה. [רא"ם]: קשה מאי שייכות יש לזה לטעינות העון נראה דה"ק התחתונים ודאי חוטאים כמ"ש (להלן ח כא) כי יצר לב אדם רע וגו' א"כ למה בראת אותם אלא ע"כ דיש תקון לחטא התחתונים על ידי תשובה א"כ לעוני אי אתה טוען. [דברי דוד]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · בראשית · פרק 4 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועוני אי אפשר. ע"ד כי עמך הסליחה למען תורא רצה לומר מאחר שעמך הסליחה ואין אצלך שום העדר ומונע למען זה תורא אבל מלך בשר ודם אין בידו למחול רק כפי דת נימוסו מוכרח לעשות אז מיד כשחטא יחשוב כאשר אבדתי אבדתי ויוסף לחטוא וכך אמר קין אתה טוען וכו' והכל ברשותך ואין מי מוחה בידך ועוני אי אתה יכול לטעון ותגרום לומר חס ושלום שהעדר הסליחה מחמת שהוא נגד הנימוס ואין הסליחה בידך. [צדה לדרך בשם מהרש"ל]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b