שפתי חכמים · במדבר · פרק 27 · פסוק 13

מכאן שנתאוה משה כו'. מדלא כתיב כאשר נאסף אברהם או שאר צדיקים:

ד"א אין אתה טוב ממנו. כלומר וכשם שהוא מת בשביל עון זה כך אתה תמות: והא דפי' כאן ד"א ולא לקמן בהאזינו שפירש רק שנתאוה וכן לעיל בפרשת חקת. נראה בכל מקום כתיב כאשר נאסף וגו' על אשר מריתם, וכאן כתיב כאשר נאסף וגו' כאשר מריתם, דמשמע לכך נאסף כאהרן כאשר חטא עמו, לכן פי' גם ד"א שאין אתה טוב ממנו. נלי"ט:

עדיין לא הגיע כו'. ואם תאמר והא בפרשה זו לא כתוב על אשר לא קדשתם. וי"ל דלפי' ד"א שפי' אין אתה טוב ממנו משמע כשם שאהרן מת ועדיין לא הגיע זמנו כך משה ימות אע"פ שלא יגיע זמנו. והיכא מצינו שמתו קודם זמנם, ומתרץ דהא כתיב גבי מיתת משה על אשר לא קדשתם וכו'. והוצרך לטעם של ד"א. דלטעם ראשון קשה והא לא היה מיתת משה כמיתת אהרן, דהא אהרן ראה בחייו שנתנה גדולתו לבנו משא"כ גבי משה, לכן פי' ד"א. ולפי' של ד"א קשה דמשמע מכאשר מת אהרן וגומר דאהרן מת קודם שהגיע זמנו למות, וזה אינו מפורש אצל אהרן. לכן צריך גם לטעם ראשון וק"ל: [ג"א] אע"ג בפ"ק דר"ה אמרו, בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, מת"ל היום, אלא היום מלאו ימי ושנותי מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש, י"ל ודאי כן הוא שמלאו שנותיו, דה"ל לחיות לפי צדקותיו שיראת ה' תוסיף ימים, אבל עכשיו שחטא העמידו על חייו לפי טבעו ולא הוסיפו לו כלום:

אחת קלקלה. שזינתה תחת בעלה בלא התראה:

ואחת אכלה פגי שביעית. ר"ל פירות שביעית שעדיין לא בשלו כל צרכן, וכתיב לאכלה, ולא להפסד, ואתה שאכלה הפירות שביעית מבקשת מב"ד שיכריזו עליה משום מה לקתה כדי שלא יאמרו אף היא קלקלה כו', אף כאן כו':