בכלל מכה איש ומת וכו'. דאף ע"א במשמע כ"ש עבד דחייב במצות ולא נתמעט ע"א אלא היכי דכתיב רעהו:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 21 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בדין יום או יומים כו'. וא"ת על הקרא הי' לו להקשות. וי"ל כדי שלא תימא אי הכי כאן דגלי קרא בעבד כנעני לידון בדין יום או יומים הוי אמינא גם עבד עברי במדה דדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו' מש"ה הקדים רש"י או אינו אלא בעבד עברי וכו' והוה דברי רש"י כמו השתא א"ש:
ועל אבר שהוא כדי למות כו'. מדכתיב וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו כדי להמיתו ואם לא היה האבר כדי להמית א"כ לא נתכוין הוא להמיתו. וא"ת בשבט ל"ל תיפוק ליה מק"ו מישראל וי"ל דאין עונשין מן הדין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b