היא האמירה כו'. פירוש, האמירה של ואני ערל שפתים הבא אחרי בני ישראל לא שמעו אלי (לעיל פסוק יב), שזו היא האמירה ראשונה בפרשה, ושנאה בפרשה שנייה, לא האמירה של ולא שמעו, כי זו לא נשנית בפרשה שנייה. [רא"ם]: ואני אומר, על כל מה שנאמר בפרשה ראשונה קאי. והא דלא נשנית בפרשה שנייה הדבור של ולא שמעו אלי, הדיבור ההוא ג"כ מרומז בפרשה שנייה. דקשה, למה מהפך הכתוב ממה שנא' למעלה בפרשה ראשונה, דלעיל כתיב ואיך ישמע אלי פרעה ואני ערל שפתים, ובפרשה שנייה כתיב הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה. אלא ודאי הכי קאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי, אע"פ שכל השליחות הוא לטובתם, אפילו הכי לא שמעו אלי בסבה שאני ערל שפתים, א"כ איך ישמע אלי פרעה. והוה הוא הק"ו בעצמו שנאמר בפרשה ראשונה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 6 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b