את כלם. ואע"ג דבהדיא כתיב בקרא את העם. ועו"ק דהא בקרא אינו כתיב שדברו העם כלום. ויש לומר דקאי אמרגלים, כלומר שהשתיק המרגלים כלם ששתקו ולא דברו כלום כדי שישמעו העם מה שידבר כלב במשה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 13 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
השומע. מדכתיב עקב היתה רוח אחרת עמו, משמע שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, ולמרגלים אמר אני עמכם בעצה אבל בלבו היה לומר האמת, וע"י כן היה בו כח להשתיקן. אבל הרא"ם פי' משום שקראו בן עמרם ולא קראו בשמו הבינו זה, וקראו כן כדי שיטעו ויחשבו שכוונתו לגנאי:
אפילו בשמים. דאל"כ הל"ל נעלה וירשנו, עלה ל"ל, אלא עלה נעלה מ"מ אפילו בשמים: [ג"א] ואם תאמר למה דברו בנמנעות והלא אינם בשמים. וי"ל דהכי אמרו להו אפילו יש להם מזל גדול בשמים שלא נוכל לגרשם, אפ"ה נוכל לעלות דאין מזל לישראל והם מושלים על המזל, לכן עלה נעלה על המזל שלהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b