זו מדה טובה. דק"ל למה לא מנה אותן בכלל הפורעניות והיו שמונה. לכן פירש זו מדה טובה וכו' ואין להקשות למה לא מנה בכלל הפורענות ואתכם אזרה וגו' שהוא יותר קשה וי"ל מאחר שהפסיק במדה טובה לא חשב בכלל הפורענות דלעיל וק"ל ודלא כהרא"ם שפירש זו מדה טובה וקושטא דמלתא קאמר אבל אינו ר"ל אם לא יהיה מדה טובה אלא פורענות א"כ יהיו שמונה אם כן תקשה לך ואזרה אתכם בגוים שהיא מדה פורענות והא יהיו שמנה אלא ע"כ צריך לומר שאין הכתוב מקפיד אם נשלם מספר ז' פורענות והא יהיו שמנה אלא ע"כ צריך לומר שאין הכתוב מקפיד אם נשלם מספר ז' פורענות שמוסיף עוד פורענות אחרים נוספים על השבע עכ"ל: [ג"א] דק"ל מדכתיב והשימותי אני ולא כתיב והשימותי את הארץ כמו דכתיב והשימותי את מקדשיכם שלא כתב אני אלא משמע הקב"ה בעצמו כביכול ואין רע יורד מלפניו כי מעליון לא תצא הרעה. לכך צריך לפרש זו מדה טובה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 26 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שלא ימצאו אויבים. כלומר מה שכתוב בקרא ושממו עליה אויביכם שלא יוכלו לדור בארצכם מחמת שממון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b