עריות הנאסרות. וא"ת והא כבר נאסרו להם עריות ולמה לא בכו כבר. וי"ל דקודם שנחלקו המחנות היו הכל מעורבין ביחד והיו שכיחות אצלן העריות, אבל משנחלקו למחנות היה כל שבט ושבט לבד ולא היו נשים של שבט זה אצל שבט זה אלא הכל של שבט אחד. א"נ עד שלא היו נחלקין למחנות היו כל השבטים מעורבין זה בזה והיו שכיחי אצל שאר נשים שאינן עריות לא היו חוששין על העריות, אבל משנחלקו ונשארו כל שבט ושבט בפני עצמו ולא נשארו בהדדי אלא העריות דהיינו של אותו שבט לכך בכו. ודלא כפירוש הרא"ם שפירש אע"פ שהיתה כל התורה מסורה בידו של משה מ"מ אפשר שלא נאמרה פרשת עריות לישראל עד סמוך לנסיעתן מהר סיני: (קצ"מ) בשם בעל מנחה בלולה שצרפו תלונת העריות לתלונות המן לפי שאמרו במדרש שהעומר היה מגלה על הממזרים בן של מי היה, שבאיזה אוהל נמצא עומר שלו הוא היה אביו, לכך נתרעמו על המן ועיקר תלונתם על איסור העריות ע"כ:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 11 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b