משה. וא"ת דלמא מלת ויהי הוא כמו (בראשית יד, א) ויהי בימי אמרפל, (שם טו, יז) ויהי השמש יצא, המורה על הענין ולא על השם. י"ל מדכתיב בתר הכי ויפגשהו ה', וא"כ למה לא פי' הכתוב למי פגש, אלא על כרחך ויהי קאי אמשה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 4 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לפי שנתעסק במלון תחלה וכו'. ואם תאמר והא רש"י עצמו פירש קודם זה מפני שסכנה הוא לתינוק עד שלשה ימים, ואם כן מפני מה נענש. ויש לתרץ, במלון זה שהי' לן משה עכשיו בו הי' מלון אחרונה שלא היה לו עוד מלון עד מצרים, ולא היה מלון זה ממצרים רק מהלך יום, ובדרך קצר כזה לא היה שום נזק וסכנה לתינוק. [רא"ם]:
והי' המלאך נעשה כמין נחש כו'. דאם לא כן היאך הבינה צפורה שעל דבר המילה היה מבקש המלאך להמית את משה. אבל אין להקשות, דילמא אמר לה בהדיא שעל דבר המילה היה רוצה להמיתו. יש לומר דבסמוך כתיב אז אמרה חתן דמים למולות, משמע דאז הבינה, אבל עד עכשיו לא הבינה. ואי אמרת דבהדיא אמר לה המלאך כן, אם כן למה לא הבינה עכשיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b