ובסיני נפרע להם ונגש משה לבדו כו'. כתב הרא"ם, תימא, דהכא משמע דהאי קרא דוהם לא יגשו אזקנים לחודיהו קאי, ואין זה אמת, שהרי לעיל מיני' כתב עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, ואחר זה כתיב ונגש משה לבדו אל ה' וגו', ואם היה זה בעבור הפרעון, אהרן מה חטא, וכן נדב ואביהוא שאינן מכלל הזקנים וכו'. והניח הדבר בצ"ע: ולע"ד אין צריך עיון גדול, שהרי כתב הרב בפ' וישמע יתרו (להלן יט, כד) אתה מחיצה לעצמך ואהרן מחיצה לעצמו, והעם אל יהרסו כל עיקר. ולא היה לזקנים מחיצה בפני עצמם אלא עמדו בתוך העם, וזה מפני הפרעון. ונדב ואביהוא, אפשר שעמדו עם אהרן במחיצה אחת. [קיצור מזרחי]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 5 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b