קריאה במקור

שפתי חכמים · דברים · פרק 26 · פסוק 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לשון הרמת קול. אבל אינה מלשון ענייה ותשובה, שאין תשובה זולת קורא או שואל, והכא מי קראו או שאלו מה:
2
מזכיר חסדי המקום כו'. כלומר כיון שמזכיר חסדיו של הקב"ה שנתן להם את הארץ הזאת, מזכיר נמי שאר חסדים שעשה עם אבותינו. דאם לא כן, מה עניינו דארמי אובד אבי גבי ביכורים:
3
ובשביל שחשב לעשות כו'. רל"ת בזה, והלא לא האבידו, ואם כן, מאי זה דכתיב אובד דמשמע שהאבידו. ויהיה אובד פועל יוצא, כאלו אמר מאבד, אף שאינו לפי הדקדוק. כן צריך לפרש לפי מדרש רז"ל:
4
שאומות העולם חושב להם כו'. רצונו ליישב בזה, והלא אין הקב"ה מצרף מחשבה למעשה חוץ מבעבודה זרה (קידושין לט:). ל"פ שבעכו"ם וכו', ר"ל אפילו בלא ע"א חושב. ודוקא בישראל הוא כן:
5
ועוד אחרים באו עלינו לכלותינו כו'. רצ"ל דמשמע מכח זה שהארמי אובד אבי וירד מצרימה וזה אינו. ל"פ ועוד אחרים וכו'. וענין בפני עצמו הוא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b