לענין הטומאה. דק"ל הא כבר כתיב נבילה וטרפה לא יאכל. והא דקאמר לענין טומאה הזהיר וכו' פירוש לא שבא להזהיר על אכילתה אלא רק לעניין הטומאה לומר שאם אכל וכו' ומה שאמר אלא טומאת אכילה בבית הבליעה עיין לעיל בפרשת אחרי מות בפסוק אשר תאכל נבלה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 22 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאין לה טומאת מגע. וא"ת מה צריך רש"י לנקוט במה שאין מטמא כך היה לו לומר שאם יאכל נבלת עוף טהור שיש לו טומאת אכילה בבית הבליעה. וי"ל שרש"י רוצה להוכיח מה שנקט נבילת עוף טהור ולא נקט נבילת בהמה משום דבקרא כתיב נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה באכילה ר"ל באכילתה מטמאה ואין מטמאה במגע ובמשא ואי מדבר בנבלת בהמה הא מטמאה ג"כ במגע ובמשא, בשלמא אי מדבר בנבלת עוף אתי שפיר דמטמאה דוקא באכילה לפי שאם יאכל נבילת עוף טהור אין לה טומאת מגע ומשא אלא טומאת אכילה כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b