אם יאכל קדש. דק"ל הל"ל עון, ומפרש מלת עונו משמע בעונש המיוחד לנכנס בטומאה למקדש, והיינו העונש הכתוב בשאר כל טומאות שהוא בכרת, רא"ם: א"נ דקשה לרש"י למה ישא עונו אם מטמא את עצמו:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 17 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועל כבוס בגדים במלקות. (מהרא"י) דק"ל ל"ל בשרו, הל"ל ואם לא כבס בגדיו ולא רחץ במים, כדכתיב בסמוך וכבס בגדיו ורחץ במים. ומתרץ דמש"ה כתיב ובשרו על רחיצת גופו כו', פי' אם לא טבל שהיא רחיצת הגוף ענוש כרת אם אכל קודש או נכנס למקדש, אבל אם לא כבס בגדיו וזרקן למקדש ואפילו נגעו בגדיו בעודנו עליו במת ונכנס למקדש בעודן נוגעין במת פטור מן הכרת וחייב מלקות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b