לחטאת. וכבש אחד בא לאשם דכתיב ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אותו לאשם, אבל בכבש האחד וכבשה אחת לא פירש כלום רק סתם, אמר האחד לעולה והאחד לחטאת, וכבש השני ע"כ בא לעולה דאין מביאין נקבה לעולה כדכתיב בפרשת ויקרא, וע"כ כבשה לחטאת:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 14 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
טעונין נסכים. כלומר אע"פ ששאר חטאות ואשמות אינן טעונין נסכים, וילפינן להו מקרא לפלא נדר או נדבה, בא בנדר ונדבה טעונים נסכים שאינו בא בנדר ובנדבה אינן טעונין נסכים, א"כ ה"א דהני ג' עשרונים דהכא במנחה הבאה בפני עצמה קמיירי ולא במנחת נסכים, דא"כ לא הי' צריך אלא עשרון אחד לעולה, לכך הוצרך לפרש שהן באין לג' כבשים הללו:
ומתן בהונות. רש"י רוצה לתת טעם על הלוג הזה למה לא נזכר בשום אחד מן נסכי הבהמות, ועל זה פירש להזות וכו' הרא"ם. ונראה דנוכל לפרש דרש"י בא לפרש דלא נטעה לומר שהוא השמן למנחת נסכים, ומה שהקשה הרא"ם איך נטעה לומר וכו', י"ל דה"ק קרא מנחה בלולה בשמן, ובכמה שמן הוא בולל את המנחה בלוג אחד שמן, לכך הוצרך לפרש להזות וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b