באהל המת. ר"ל מדכתיב לא יבא ואין שייך ביאה אלא בדבר שיש לו תוך:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 21 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רביעית דם. נראה דיוקו מדכתיב נפשות לשון רבים ומת לשון יחיד דהל"ל נפש מת או נפשות מתים, אלא ר"ל דבמת אחד שייך טומאה כעל נפשות הרבה וזו רביעית דם שכל רביעית דם מן המת מטמא ושייך לומר בו נפש כיון דהנפש תלוי ברביעית דם באדם וק"ל: נלי"ט: וא"ת והא בפרשת חקת גם כן כתיב במת בנפש ופירש"י בנפש זו רביעית דם ולמה לי תרי קראי. ויש לומר דכאן מדבר שמטמא באהל והתם מדבר שמטמא במגע:
להתיר לו מת מצוה. דהא כבר כתיב ועל כל נפשות מת לא יבא ועל כרחך זה בא ללמד שאינו מטמא אף לאביו ולאמו דאי דוקא לשאר בני אדם הוא דאתא פשיטא דהא אפילו כהן הדיוט הוא אסור כדכתיב לנפש לא יטמא, אלא ע"כ על כל נפשות מת לא יבא לאסור בכ"ג אף מה שהתיר בכהן הדיוט דהיינו אביו ואמו וא"כ לאביו ולאמו לא יטמא ל"ל, אלא ודאי לכך איצטריך דאי לאו לאביו ולאמו ה"א כיון דקרא דעל כל נפשות וגו' בא לאסור בכהן גדול אף מה שהתיר בכהן הדיוט ולעיל התיר לו ג"כ מת מצוה ואביו ואמו וכאן בכהן גדול אסר לו הכל והואיל ואסר לו מת מצוה בכאן ה"א אף באביו ואמו אם הם מת מצוה אסור לו ליטמא להן דדוחק הוא לחלק, לכך חזר וכתב לאביו ולאמו לא יטמא לומר לך דאביו ואמו לא דמי לשאר אדם דלשאר אדם אסור לטמא אפי' מת מצוה ולאביו ולאמו כשהן מת מצוה מותר ליטמא להן. כך מצאתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b