שפתי חכמים · ויקרא · פרק 4 · פסוק 12

חוץ לג'. מדכתיב כאן מחנה ולקמן בפ' זו כתיב כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו ובתר הכי כתיב והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ל"ל אלא ודאי מיותר הוא כדי לדרוש ממנו עוד מחנה אחת ומחנה ג' מוכח מדכתיב בפרשת צו והוציא את הדשן מחוץ למחנה דלא הל"ל רק והוציא את הדשן ואנא ידענא שחוץ למחנה היא כדכתיב בפרשה זו אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן הוא חוץ למחנה אלא ודאי מיותר הוא לדרוש ממנו עוד מחנה אחת דהיינו חוץ לג' מחנות וג' מחנות הן מחנה שכינה היא מפתח העזרה ולפנים ומפתח העזרה עד פתח הר הבית היא מחנה לויה ומפתח הר הבית עד שער העיר היא מחנה ג' ומשער העיר ולחוץ הוא חוץ לג' מחנות:

חוץ לעיר. [נח"י] תימה לי והלא אין חילוק בין בית עולמים ובין שילה ושאר מקומות ובכל מקום היכן שהיה הארון שם היו ג' מחנות ובהדיא אמרינן בפרק נגמר הדין וכו' ע"ש. ותירץ אולי הוא ט"ס וצ"ל בירושלים: [ג"א] מה שמהפך רש"י הפירוש לפרשו תחלה אל מקום טהור ואח"כ אל מחוץ למחנה חוץ לג' מחנות. לומר מנ"ל שפירוש מחוץ למחנה חוץ לג' מחנות לכן פירש אל מקום מפני שיש מקום טמא חוץ ששם משליכים האבנים המנוגעות וזה בודאי חוץ לג' מחנות שהרי תוך העיר היה הבית המצורע וצריך להוציאו חוץ א"כ מחוץ דכתיב הוא חוץ לג' מחנות שהיא חוץ לעיר:

מקום. כלומר לא הדשן המסולק מן המאוכלות הפנימיות שהוא הדשן אשר תאכל האש את העולה באותו יום כי אותו דשן אין שופכים אותו מחוץ למחנה אלא היה חותה ממנו מלא המחתה בכל יום ונותנו בעזרה במזרחו של כבש כדכתיב והרים את הדשן וגו':

אין שם דשן. וא"ת מנ"ל דלמא הא דכפליה לעכובא הוא שאם אין שם דשן פסול וי"ל דלא הל"ל אלא על הדשן ישרף מאי על שפך הדשן אלא ודאי על מקום הדשן אף ע"פ שאין שם דשן כלל: