זלזולו של מלך הוא כו'. רצונו לפרש בזה האי כי, מה נתינת טעם הוא אשלמעלה. ומפרש זלזולו כו', והיינו לפי מה שדרשו רבותינו (סנהדרין שם) כל הנסקלים נתלין, אבל לדברי חכמים דס"ל דאין נסקלין נתלין, אלא מגדף ועובד ע"א, שהוא נמי כמו מגדף, צ"ל מה שכתיב כי קללת אלהים היינו מברך השם, וקללת לשון קללה. אלא לפי שישוב המקרא לפי המדרש הוא קרוב לפשוטו, ומכח סמיכות הפרשיות דכל הנסקלים נתלין, מפרש רש"י קללת לשון זלזול. [עיין בהרא"ם שהאריך כאן]. ועי"ל דלא תקשה מנ"ל לרש"י דכל הנסקלים נתלין, דהא פירש הכא דקללת לשון זלזול הוא, דע"כ תרווייהו משמע, מדכתיב קללת אלהים, דאי לברך השם לחוד אתו הול"ל מברך השם לשון נקיה, אלא קללת לשון זילזול הוא, ואי ל' זלזול לחוד הול"ל לשון זלזול בהדיא, אלא למברך השם נמי אתא. [מצאתי]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 21 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וישראל הם בניו כו'. ר"ל ובפרט ישראל שגם בניו הם, לכך אל תלין נבלתו על העץ. דמשל לשני אחים וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b