שיצא מתוך דמוסי כו'. פי' כשהיו ישראל במצרים והיו בונים את פיתום ואת רעמסס וכשלא היו עושין שיעור עבודתן מה שאמרו להן באו המצרים ונטלו הילדים ונתנו בחומה של בנין ומניחים האבנים סביבותיהן ועליהן כדי שיהא השיעור של עבודה מלא ואמר משה רבינו ע"ה לפני הקב"ה רבונו של עולם למה יענשו הקטנים במיתה זו ואמר לו הקב"ה אין סופן של ילדים אלו לטובה שילכו לתרבות רעה כשיגדלו מוטב שימותו זכאים והלך משה והוציא אחד מתוך שורת הבנין שנמעך בו ונקרא מיכה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 32 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והשליכו לתוך הכור ויצא העגל. הואיל והיה כתוב עליו עלה שור לכך עלה העגל שהוא היה שור:
ואח"כ הטעו כו'. וזהו מה שנאמר אלה אלהיך ישראל אשר העלוך וגו'. ר"ל ערב רב אמר כן לישראל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b