שמטות שנים. פירוש דשמיטה נקראת שבת כדכתיב אז תרצה הארץ את שבתותיה וכן תרגם אונקלוס שבע שמיטין דשנין והוכתבו הוא מדכתיב שבע שנים שבע פעמים דמשמע דקאי אשנים ולא אשבועות שנים דומיא דשבע שבתות תמימות תהינה שתרגם אונקלוס שבע שבוען שלמין:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 25 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאע"פ כו' עשה יובל. פירוש ודרש הקרא הכיוהיו לך מ"ט שנים אז והעברת שופר וגו' ותקרא יובל:
למספר מ"ט. וא"ת וכי צריך הכתוב להודיע המנין: תירץ הרא"ם שמנהג הכתוב כך הוא בכמה מקומות. נ"ל לפי ששנת היובל עולה לכאן ולכאן כלומר שהוא שנת היובל בו מתחילין לספור השמיטה אחר היובל: (ב"ב דף ל"ג) א"כ הייתי אומר גם שנת השמיטה עולה לכאן ולכאן ואם כן לא יהיה חשבון השנים רק מ"ג לכך פירש"י מ"ט. ועי"ל דכתיב שבע שבתות השנים ואח"כ כתיב והעברת שופר וגו' בעשור לחדש ביום הכפורים וא"ת הייתי אומר מ"ט שנים כלים ביום הכפורים וא"כ יהיה עשרה ימים יתורים לכן פירש רש"י מ"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b