אם אני מוכיחם כו'. רצונו לתרץ, למה ליה למיכתב אחרי הכותו כיון שכתיב ויהי בארבעים שנה וגו'. אלא כך אמר משה כו'. וא"ת א"כ דלמא הא דלא הוכיחן קודם לזה משום שהמתין וכו', כדי שלא יאמרו מה הטיב. וי"ל דא"כ הל"ל ויהי אחרי הכותו את סיחון ועוג, למה כתב ויהי בארבעים שנה, אלא ללמד שלא יוכיח אלא סמוך למיתה. ומדכתיב אחרי הכותו ש"מ נמי האי דאמר משה וכו':
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 1 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולמצא עילה כו'. עילה ר"ל עלילה:
אלו לא היה סיחון קשה כו'. ר"ל ל"ל למכתב אשר יושב בחשבון, ל"ל להזכיר מקומותיהם:
כמו עשתרות קרנים כו'. וקרנים הוא לשון קרן, כלומר חזק:
ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים כו'. כלומר, אל תאמר מנלי' דעשתרות זו לשון צוקין, דלמא דוקא עשתרות קרנים הוא לשון צוקין. ועל זה פי' ועשתרות זו היא עשתרות קרנים דהתם. והתם נמי כתיב ויבא הפליט זה עוג וכו':
שם המלכות. ר"ל אם יושב בעשתרות לא יושב באדרעי, לכך פי' שם המלכות נקרא אדרעי. והרא"ם פי' ובאדרעי מבעיא ליה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b