קריאה במקור

שפתי חכמים · שמות · פרק 17 · פסוק 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ולא השאיר כו'. דקשה לרש"י, מאי דכתיב ויחלוש יהושע וגו' לפי חרב, אם הרגו לפי חרב לא נעשו חלשים, אלא נהרגו. לכן פירש ולא השאיר וכו':
2
מכאן אנו למדים כו'. פירוש לפי שלא הוזכרו בתחילת המלחמה דבר הש"י, אלא כתיב ויאמר משה אל יהושע, משמע שמעצמו צוהו. לכך הוצרך רש"י לפרש שעל פי הדבור היה עושה. ומוכח מזה, דאם לא על פי הדבור היה, לא היה לו ליהושע להניח החלשים, אלא היה לו להרוג את כולם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b