נעשה נותר. לאחר יום ולילה הבא אחריו. וא"ת ולשהייה אחר עמוד השחר דלמחר, דלהוי נותן טעם לפגם, ולא להוי בשבירה וחריקה, וי"ל כיון דבעמוד השחר דלמחר מיד חל עליהם חיוב שבירה ומריקה תו לא פקע, אפילו לאחר מכן, הרא"ם: [ד"ד] על קושית הרא"ם עמדתי מרעיד ומשתומם, מה זה בידו להקשות כן, דדוקא לענין אכילה דבטעם האיסור תליא מלתא, אז יש היתר בנותן טעם לפגם שאינו נהנה, משא"כ בנותר שדינו בשריפה, עיקר מצות שריפה שלו אפילו אחר שנפגם ונשתהה יותר מזמנו, דכל שהוא בעולם חייב לשרפו, ומה יועיל בזה טעם לפגם, וע"כ צותה תורה לשבר כלי חרס ולמרוק ולשטוף כלי נחשת שלא יבא לידי פגם ויהיה נותר בעמוד השחר שאסור להביא לידי נותר, וא"כ מאי קשיא להרא"ם, דלמה הצריך כו', דאדרבה מטעם זה צריך שבירה שלא יבא אח"כ לידי נותר ויטעון שריפה, ומה תועיל פגימת לבטל מצות שריפה ממנו, ולא שאמרה תורה שצריכה שבירה משום שיפליט אח"כ בתבשיל שיתבשלו בו, דודאי אפילו אם רוצה להניחו ולא לבשל בו אח"כ שום דבר אינו מועיל, אלא שעושה איסור במה שעושה נותר ופוגם הקדשים, ולכן צריך כאן שבירה, שכיון שאין שייך בו שריפה בבליעת נותר שבו:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 6 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b