שפתי חכמים · במדבר · פרק 30 · פסוק 6

הנאה זו איני יודע. וא"ת והא בלאו קרא זה נמי ידע רש"י פירושו של הניא, כמו שמביא אח"כ פסוקים למה תניאון, אל יניא ראשי ועוד האריך בקושי'. ויש לומר דה"פ, בתחלה מפרש רש"י אם מנע אותה מן הנדר, כמו שפירש אחר כך ופשוטו כו', והואיל ופירש אם מנע אותה ה"א בדיבור בעלמא יכול ליבטל הנדר כשאמר אי אפשי שיתקיים נדר זה, לכך מפרש כלומר שהפר לה, ר"ל במדרש מפורש כן שצריך להפר לה ולומר לה מופר לך, אבל אי לא אמר כן אלא מניעה בעלמא אינו מופר. ולפי המדרש אמר הנאה זו איני יודע מה היא, ר"ל האי ואם הניא אביה אותה לפי המדרש שפירש שהוא לשון הפרה אינו יודע היאך משמע מהניא הפרה. אבל כיון שפירש במדרש כשהוא אומר בסיפא גבי בעל ואם ביום שמוע אישה יניא אותה והפר, ש"מ דהנאה דגבי בעל הוא לשון הפרה, הוי אומר הנאה זו דכתיב גבי אב הוי נמי הפרה. דאי פירושו לשון מניעה בעלמא הוי קראי סתרי אהדדי, דהניא אביה אותה משמע מניעה בעלמא, ויניא דכתיב גבי בעל משמע הפרה שיאמר מופר לך מדכתיב ואם יניא אותה והפר, וע"כ צ"ל דהפר פי' של יניא, ש"מ דהנאה דכתיב גבי אב נמי היינו הפרה וכתב הכתוב הנאה במקום הפרה. אבל לפי פשוטו לשון מניעה והסרה כדפירש רש"י לעיל ומביא ראיי' מהפסוקים, ואח"כ ק"ל כיון דהניא אביה משמע הפרה ממש למה כתיב וה' יסלח לה, למה צריכה סליחה כיון שלא חטאה דהא הפר לה הנדר. ומתרץ דהא כתיב נמי בסמוך גבי בעל וה' יסלח לה, ובמה הכתוב מדבר באשה שנדרה וכו' זו היא שצריכה סליחה ואע"פ שהוא מופר ה"נ באב ובתו מיירי בבת שנדרה בנזיר ושמע אביה וכו', שצריכה סליחה כיון שהי' לא ידעה שהפר לה ועוברת על נדרה כדפרש"י והאריך עוד ע"ש (קצ"מ) על מה שאמרו בנערה שאם נדרה נזירות והפר לה כו' הקשה מהרא"י ז"ל והלא אין עונשין בב"ד של מעלה אלא עד כ' שנה, ותירץ די"ל כגון שנדרה שלא לאכול בשר כ' שנה ונמשכה בנדרה עד אחר שנתמלאו לה כ' שנה שנעשית בת חורין ועברה על נדרה שאז צריכה כפרה והאריך בזה. ולבסוף הקשה על עצמו דלא יתכן שלא תשמע ותדע בהפרה עד כ' שנה, והנלע"ד דלאו בעונש תליא מלתא דהא אשה נמי שהיא גדולה אין עלי' עונש כיון שהפר לה בעלה, אלא שיש קצת גיעול נפש, ה"נ בנערה כיון שיודעת לשם מי נדרה וכ"ש אם היא יותר מבת י"ב שהיא בת עונשין ב"ד של מטה שנתגעלה נפשה קצת כאשר היתה מחשבתה לאיסור: