שלש שנים יהא מותר. והכי קאמר, פריו שלש שנים יהיו ערלים ומשם והלאה הן עצמן יהיו מותרין: [נח"י] ונ"ל בשלמא אי מנינן הג' שנים משעה שמוציא פרי, פשיטא דהוי ידעינן שכל מה שגדל בג' שנים אסור לעולם, אבל השתא דמונין מנטיעתו ואפילו שלא גדל כלום ומה שיגדל לאחר ג' שנים מותר מיד, ש"מ דלאו בפרי תליא מלתא אלא בשנים, מעתה ה"א אפילו מה שגדל בתוך ג' שנים מותר לאחר ג' שנים, הואיל ובשנים תליא מלתא, לכך ת"ל יהיה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 19 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ת"ל יהיה. כלומר בהוויתו שיש לו בשלשה שנים שהוא אסור יהא כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b