קריאה במקור

שפתי חכמים · ויקרא · פרק 11 · פסוק 37

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לקרות אוכל. פירוש, דמדכתיב בתריה וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא, מכלל דקרא דלעיל מיניה דכתיב טהור הוא כשנפל מנבלתם עליו טרם שיבא עליו המים קמיירי. עיין בהרא"ם מה שהקשה הקושיות שהקשו בת"כ ובתלמוד דל"ל קרא תיפוק מדלעיל, והביא התירוצים שתרצו שם: [ד"ד] קשה, שזה נלמד מן פסוק וכי יותן מים, דמכלל בלא מים אינו טמא, ונ"ל לדקדק בל' הכתוב שאמר תחלה על כל זרע זרוע אשר יזרע ואח"כ אמר וכי יותן מים על זרע, לא הוזכר אלא זרע לחוד אלא, דיש טעות ולחלק בין זרע אשר גדל מאיליו בלי זריעה ויש אשר זורעין אותו, וה"א דכי אמרינן דהוה מוכשר לקבל טומאה דוקא ע"י נתינת מים היינו בגדל מאיליו דלא נעשה בו מעשה, אבל בזרע הנזרע ואחשביה לאוכל א"צ הכשר מים קמ"ל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b