שאילו היתה בשמים כו'. דק"ל הרי רישא דקרא וסיפא דקרא סתרי אהדדי, שמתחלה כתיב לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו, משמע אלא קרובה היא ויכול לשלוח שליח אחריה, א"כ משמע שאינה כל כך קרובה עד שלא יצטרך לשלוח שליח אחריה, ואח"כ כתיב כי קרוב אליך הדבר וגו', דמשמע שלא נצרך לשליח כלל. ל"פ לא בשמים היא, שאילו היתה בשמים א"א לשלוח שליח אחריה, ואם בקשת ללמדה, בע"כ אתה בעצמך היית צריך לעלות אחריה, וא"כ אתי שפיר הא דכתיב כי קרוב אליך. והא דכתיב ויקחה לנו, דמשמע להביא לנו, רבותא אמר, כלומר לאו דוקא לעבור או לעלות ללמדה שם שבודאי לא תוכלו, אלא אפי' אם נמצא שום איש עולה או עובר כדי להביאה ללמדה, לא ימצא. [רא"ם]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 30 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b