הוא פיתום כו'. דהא הפסוק רוצה להגיד לנו באיזה גבול היו חונים, ועדיין אין אנו יודעין פי החירות, דלא הוזכר פי החירות במקרא. אלא ודאי הוא פיתום:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 14 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על שם שנעשו שם בני חורין כו'. לפי שבאותו מקום היה עבודת אלילים שלא היה מניח לברוח אפילו עבד, ולכך נקרא פיתום, שהוא נוטריקון פה סתום. ועכשיו נעשו בני חורין שם, ע"י שהקב"ה היה מהפך הכוכב מצרים בשמים, ועכשיו הוא נקרא פי החירות, על שם החירות. ואין להקשות למה לא יהא נקרא חירות, וגם קודם לכן למה לא יהא נקרא סתום, ולמה נקרא פיתום. ומפרש והולך שהיו שני סלעים כו' והגיא שביניהם הוא כמו פה:
הוא נשאר מכל אלהי מצרים כו'. ר"ל, אע"פ שכתוב (לעיל יב, יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, מ"מ הוא נשאר וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b