מכאן שחס כו' על ממונם. וא"ת מנ"ל לרש"י דלמא הקב"ה השיב להם על מה שבקשו הם ואמרו למות שם אנחנו ובעירנו והשיב להם הקב"ה והשקית את העדה ואת בעירם: וי"ל דלשון והשקית נופל על בהמה כדכתיב בפרשת חיי שרה, וגם גמליך אשקה, והל"ל וישתו העדה כדכתיב בסמוך ותשת העדה, דל' שתיי' נופל על אדם כדכתיב נמי שם, שתה אדוני. ומדמשנה וכתב והשקית ודאי הקפיד על בעירם מהרא"י: ועי"ל דק"ל ואת בעירם ל"ל, דהא בפרשת בשלח בתשובת הקב"ה למשה על דבר המים לא השיב לו אלא ושתה העם, אע"פ שישראל אמרו להמית אותי ואת בני ואת מקני, וא"כ ואת בעירם ל"ל אלא שחס וכו': (קצ"מ) מדאמר הקב"ה בעירם במ"ם נלמד שחס עליהם במה שהם בעירם של ישראל לא במה שהם בהמות סתם ומשום בעל חיים: דאל"כ והשקית את העדה ואת הבהמה מבעי ליה. וכן משמע ב[ד"ד]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 20 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b