אף השביעית חייב בבכורים. ובקצת נוסחאות אינו כתיב רק בכורי אדמתך אדם נכנס וכו'. וכ"כ הג"א דאין השביעית חייב בבכורים דאין יכול לומר ועתה הנה הבאתי וגו' אשר נתת לי דהא לא לו נתן אלא הוא הפקר לכל:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 23 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כורך עליה גמי לסימן כו'. דאל"כ היאך הוא יודע איזהו ראשית או לא:
אלא משבעת המינין כו'. כדילפי' מג"ש דארץ ארץ והוצרך לפרש זה משום דאל תקשה א"כ היה צריך כל הימים לחפש ביערים ובשדות אחר כל המינים איזה פרי נתבשל בתחילה כדי להביא אותה ביכורים:
ממה שאתה מוצא בכ"מ בתורה כו'. כדי שלא יקשה לך דלמא מה שכתיב גדיי העזים. בניין אב הוא ללמדך שכל מקום שנא' גדי היינו גדי עזים לכן פירש שאתה מוצא בכמה מקומות והוו להו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין ואפי' למ"ד ב' כתובים הבאים כאחד מלמדין הכא דבג' פסוקים אין מלמדין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b