קריאה במקור

שפתי חכמים · ויקרא · פרק 10 · פסוק 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
עזיאל אחי עמרם. לאפוקי שלא תפרש דוד הוא איש של דודתו, דבפרשת אחרי מות מצינו נמי דודתך, והוא אשת דודך. א"נ דלא נטעה לומר דוד אהרן אמישאל ואאלצפן קאי, לכן פי' עוזיאל אחי עמרם הי', וק"ל:
2
שלא לערבב. דאל"כ קרבו שאו את אחיכם, וקברום מבעי ליה, מאי מאת פני הקודש, אלא העבירו וכו'. [נח"י] דקשה לי' למה לא קרא לאלעזר ואיתמר, דהא מקרא מלא לאחיו יטמא, וע"ז תירץ דהוצאה זו לאו לצורך קבורה היתה, אלא מאת פני הקודש כאדם האומר וכו', לפיכך לא הורשו להטמא, ואע"פ שבאמת לא נטמאו אלעזר ואיתמר אפי' לצורך קבורה מכח צווי הקב"ה ומפתח אהל מועד לא תצאו כו':
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b