בא לו וכו'. אתם עשו כו'. וקשה לפי פירוש הראשון (דלעיל פסוק כג) שפרשו ממנו משום רציחה מה השיב להם אדם י"ל דהשיב להם וכי מפני שעשה עבירה אחת שהרג יעשה עוד עבירה ויבטל פריה ורביה אלא מעתה מי שאכל שום וכו'. [מהרש"ל]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · בראשית · פרק 4 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תאוה על תאותו. פירוש בתחלה לא היתה לו תאוה אלא כשראה את חוה אבל עתה נוסף לו תאוה על תאותו דגם כשלא היתה לפניו נתאוה והיתה עליו התאוה. ונראה לי דהוכחת רש"י הוא למה לא אמר בקרא ותהר עוד אשתו ולהורות על הקללה שנתקללה חוה בצער העיבור ולמה כתב עוד גבי וידע דמילתא דפשיטא היא דאין הריון בלא תשמיש אלא לדרשה שנתוספה לו תאוה וכו'. ועי"ל דלא שייך לישנא דעוד אלא כשהפעולה השנייה סמוכה לפעולה הראשונה כ' עוד להורת על תכיפת הפעולה כמו גבי לאה דכתיב (להלן כט לג) ותהר עוד תיכף אחר לידה ראשונה אבל הכא שפרוש היה מאשתו ק"ל שנה לא היה לו לכתוב שם עוד אלא וידע אדם את אשתו וגו' או לקוחים שניים כמו גבי עמרם שפירש מאשתו וכתיב ביה לקוחים שניים (שמות ב א) ודו"ק. נ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b