ק"ו. ואם תאמר והא אין מזהירין מן הדין. ויש לומר דשאני הכא דיש בו עשה אותה תאכלו, פירש"י ולא בהמה טמאה, וזה קאי על כל בהמה טמאה, דהא כתיב אותה תאכלו, משמע הם שכתובים בפרשה מותר לאוכלם אבל שאר בהמות שאין בהם סימנים אף שלא כתובים בפרשה אסור לאוכלם, א"כ יש עשה אף על בהמות שאין בהם סימן טהרה, מזהירין נמי מן הדין, שיהא בו נמי לא תעשה, אבל היכא דאין עשה אין מזהירין מן הדין. רא"ם. [ג"א] שמה שאין מזהירין מן הדין היינו היכא שאנו באין ללמוד מגוף הדין שהתורה אסרה בת בתו, אנו באין ללמד בתו ממנה, בזה אמרינן אין מזהירין דשמא גזרת הכתוב הוא ואין להזהיר מן הדין, אבל כשהתורה נתנה טעם לדבר, ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס, בודאי ובבירור ילפינן שאם אין לה שום סימן כלל דיותר עדיף ושפיר יליף לי' בק"ו, ובטעם אין שייך אין מזהירין:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 11 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברגל. ברגל פירוש ביום טוב, כלומר שכל ישראל חייבין לטהר עצמן ברגל מפני עולת ראייה שחייב להביא לעזרה, מה שאין כן בשאר ימות השנה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b