המצריים לא הניחום לשהות כדי חימוץ. אבל לא בשביל איסור חמץ, שהרי בפסח מצרים לא היו נזהרים מלהיות חמץ בבית. אי נמי דקשה לרש"י למה ליה למיכתב טרם יחמץ, הוה ליה למימר טרם שאפו. על זה פירש המצרים וכו', כלומר משום הכי כתיב טרם יחמץ להודיע אותנו כי כל כך היו המצרים ממהרים וכו':
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 12 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שירי מצה ומרור. אבל לא שירי פסח, דא"כ הוה נותר וחייב שריפה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b